תנ"ך על הפרק - איוב לג - מצודת דוד

תנ"ך על הפרק

איוב לג

781 / 929
היום

הפרק

וְֽאוּלָ֗ם שְׁמַֽע־נָ֣א אִיּ֣וֹב מִלָּ֑י וְֽכָל־דְּבָרַ֥י הַאֲזִֽינָה׃הִנֵּה־נָ֭א פָּתַ֣חְתִּי פִ֑י דִּבְּרָ֖ה לְשׁוֹנִ֣י בְחִכִּֽי׃יֹֽשֶׁר־לִבִּ֥י אֲמָרָ֑י וְדַ֥עַת שְׂ֝פָתַ֗י בָּר֥וּר מִלֵּֽלוּ׃רֽוּחַ־אֵ֥ל עָשָׂ֑תְנִי וְנִשְׁמַ֖ת שַׁדַּ֣י תְּחַיֵּֽנִי׃אִם־תּוּכַ֥ל הֲשִׁיבֵ֑נִי עֶרְכָ֥ה לְ֝פָנַ֗י הִתְיַצָּֽבָה׃הֵן־אֲנִ֣י כְפִ֣יךָ לָאֵ֑ל מֵ֝חֹ֗מֶר קֹרַ֥צְתִּי גַם־אָֽנִי׃הִנֵּ֣ה אֵ֭מָתִי לֹ֣א תְבַעֲתֶ֑ךָּ וְ֝אַכְפִּ֗י עָלֶ֥יךָ לֹא־יִכְבָּֽד׃אַ֭ךְ אָמַ֣רְתָּ בְאָזְנָ֑י וְק֖וֹל מִלִּ֣ין אֶשְׁמָֽע׃זַ֥ךְ אֲנִ֗י בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע חַ֥ף אָנֹכִ֑י וְלֹ֖א עָוֺ֣ן לִֽי׃הֵ֣ן תְּ֭נוּאוֹת עָלַ֣י יִמְצָ֑א יַחְשְׁבֵ֖נִי לְאוֹיֵ֣ב לֽוֹ׃יָשֵׂ֣ם בַּסַּ֣ד רַגְלָ֑י יִ֝שְׁמֹ֗ר כָּל־אָרְחֹתָֽי׃הֶן־זֹ֣את לֹא־צָדַ֣קְתָּ אֶעֱנֶ֑ךָּ כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה אֱ֝ל֗וֹהַ מֵאֱנֽוֹשׁ׃מַ֭דּוּעַ אֵלָ֣יו רִיב֑וֹתָ כִּ֥י כָל־דְּ֝בָרָ֗יו לֹ֣א־יַעֲנֶֽה׃כִּֽי־בְאַחַ֥ת יְדַבֶּר־אֵ֑ל וּ֝בִשְׁתַּ֗יִם לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה׃בַּחֲל֤וֹם ׀ חֶזְי֬וֹן לַ֗יְלָה בִּנְפֹ֣ל תַּ֭רְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁ֑ים בִּ֝תְנוּמ֗וֹת עֲלֵ֣י מִשְׁכָּֽב׃אָ֣ז יִ֭גְלֶה אֹ֣זֶן אֲנָשִׁ֑ים וּבְמֹ֖סָרָ֣ם יַחְתֹּֽם׃לְ֭הָסִיר אָדָ֣ם מַעֲשֶׂ֑ה וְגֵוָ֖ה מִגֶּ֣בֶר יְכַסֶּֽה׃יַחְשֹׂ֣ךְ נַ֭פְשׁוֹ מִנִּי־שָׁ֑חַת וְ֝חַיָּת֗וֹ מֵעֲבֹ֥ר בַּשָּֽׁלַח׃וְהוּכַ֣ח בְּ֭מַכְאוֹב עַל־מִשְׁכָּב֑וֹוריבוְר֖וֹבעֲצָמָ֣יו אֵתָֽן׃וְזִֽהֲמַ֣תּוּ חַיָּת֣וֹ לָ֑חֶם וְ֝נַפְשׁ֗וֹ מַאֲכַ֥ל תַּאֲוָֽה׃יִ֣כֶל בְּשָׂר֣וֹ מֵרֹ֑אִיושפיוְשֻׁפּ֥וּעַ֝צְמוֹתָ֗יו לֹ֣א רֻאּֽוּ׃וַתִּקְרַ֣ב לַשַּׁ֣חַת נַפְשׁ֑וֹ וְ֝חַיָּת֗וֹ לַֽמְמִתִֽים׃אִם־יֵ֤שׁ עָלָ֨יו ׀ מַלְאָ֗ךְ מֵלִ֗יץ אֶחָ֥ד מִנִּי־אָ֑לֶף לְהַגִּ֖יד לְאָדָ֣ם יָשְׁרֽוֹ׃וַיְחֻנֶּ֗נּוּ וַיֹּ֗אמֶר פְּ֭דָעֵהוּ מֵרֶ֥דֶת שָׁ֗חַת מָצָ֥אתִי כֹֽפֶר׃רֻֽטֲפַ֣שׁ בְּשָׂר֣וֹ מִנֹּ֑עַר יָ֝שׁ֗וּב לִימֵ֥י עֲלוּמָֽיו׃יֶעְתַּ֤ר אֶל־אֱל֨וֹהַּ ׀ וַיִּרְצֵ֗הוּ וַיַּ֣רְא פָּ֭נָיו בִּתְרוּעָ֑ה וַיָּ֥שֶׁב לֶ֝אֱנ֗וֹשׁ צִדְקָתֽוֹ׃יָשֹׁ֤ר ׀ עַל־אֲנָשִׁ֗ים וַיֹּ֗אמֶר חָ֭טָאתִי וְיָשָׁ֥ר הֶעֱוֵ֗יתִי וְלֹא־שָׁ֥וָה לִֽי׃פָּדָ֣הנפשינַ֭פְשׁוֹמֵעֲבֹ֣ר בַּשָּׁ֑חַתוחיתיוְ֝חַיָּתוֹבָּא֥וֹר תִּרְאֶֽה׃הֶן־כָּל־אֵ֭לֶּה יִפְעַל־אֵ֑ל פַּעֲמַ֖יִם שָׁל֣וֹשׁ עִם־גָּֽבֶר׃לְהָשִׁ֣יב נַ֭פְשׁוֹ מִנִּי־שָׁ֑חַת לֵ֝א֗וֹר בְּא֣וֹר הַֽחַיִּים׃הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י הַ֝חֲרֵ֗שׁ וְאָנֹכִ֥י אֲדַבֵּֽר׃אִם־יֵשׁ־מִלִּ֥ין הֲשִׁיבֵ֑נִי דַּ֝בֵּ֗ר כִּֽי־חָפַ֥צְתִּי צַדְּקֶֽךָּ׃אִם־אַ֭יִן אַתָּ֥ה שְֽׁמַֽע־לִ֑י הַ֝חֲרֵ֗שׁ וַאֲאַלֶּפְךָ֥ חָכְמָֽה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

ואולם שמע נא. ר״ל אל תחשוב הואיל ומרובים הם אמרי לא בדעת אדבר ומה לי בהם יותר משל שלשת הרעים כי אולם שמע עתה מלי ואת כולם האזינה ואל תקוץ בהם לרבויים כי לא דברי ריק המה: הנה נא. עתה אפתח פי ומעצמה תדבר לשוני בנגיעתה בחיך כדרך המדבר וכאומר הנה כבר ערכתי אמרים ותמהר לשוני לדבר צחות מבלי המתנה ועכוב: יושר לבי אמרי. הנה אמרי המה ביושר הלב לא בדבר שפתים להטעות ולרמות ודעת שפתי ברור מללו. הוא הפוך כמו ודעת ברור שפתי מללו ר״ל שפתי יאמרו דעת ברור ונקי מבלי הטעאה וכפל הדבר במ״ש: רוח אל. רצון האל ברא אותי ומאמר פיו תחייני ומוטל א״כ עלי לטעון עבורו ולהצדיקו: אם תוכל. אם תמצא ידך די השיב על מאמרי השיבני: ערכה. ערוך טענותיך לפני והתיצב למולי ר״ל כל מה שתוכל להשיב אמור: הן אני כפיך לאל. הנני נשפט עמך בעבור האל כמאמר פיך שאמרת לא איש כמוני אעננו נבוא יחדיו במשפט (לעיל ט) עתה הנני איש כמוך כי מחומר קורצתי גם אני כמו אתה: הנה אימתי. לא תהיה נרעד מפחדי להסתם טענותיך: ואכפי. הכפיה והנגישה ממני לא יכבד עליך ר״ל אין לי חוזק עליך כי כמוני כמוך: אך אמרת באזני. כאומר אם לא דברת אלי כ״א לרעיך אך באזני באה ושמעתי גם אני: וקול מלין. קול דברים בעלמא מבלי השכל: חף אנכי. מנוקה אני מעון והוא כפל במ״ש: הן תנואות. הנה מצא עלי עלילות דברים וחושב אותי לו לאויב וכאלו ינקום בי: ישם בסד. שם רגלי בכבלי עצים סגורים ועוד הוסיף לשמור כל ארחותי לבל אברח עם כי רגלי סגורים וא״א לי ללכת ור״ל הרבה עלי מכאובות עד בלי די והנה הדברים האלה שמעתי אותך מדבר: הן זאת וגו׳. ר״ל הנה זאת אשר אענך שלא תצדק בתרעומותיך הוא על כי ירבה אלוה במעלה מן האנוש ואם האיש השלם אינו מבקש עלילות כ״ש המקום ב״ה אשר יגדל מאד ממעלת האבות וכאומר לא אשיב לך כמו שהשיבו רעיך שלא תצדק בעבור כי אתה מלא עון כי יתכן שאתה צדיק ועכ״ז לא תתרעם בצדק כי בודאי הדין עם המקו׳ וכאשר יפרש אמריו למטה במענה הזאת חשבת למשפט וכו׳: מדוע אליו ריבות. מדוע טענת למולו על אשר לא יענה לאדם כל דבריו ר״ל לא יגלה אוזן האדם במה חטא ואשם למען יחדל מהם וימהר לשוב וזהו מה שאמר פשעי וחטאתי הודיעני (לעיל יג): כי באחת. הנה לא כן הוא כי האל ידבר בענין אחת ועוד בענין שני למי אשר לא יראנה את הראשונה ולא יבין בה: בחלום. האחת הוא כי בחלום מראות הלילה או בעת נופלת תרדמה על אנשים והיא שינה עמוקה או בעת התנמנם על המשכב והיא שינה קלה לכ״א לפי הכנתו: אז יגלה. בחלום יגלה אוזן אנשים כי מראה לו בחלום דבר ידמה לאשר נגזר עליו שהיא מדה במדה לדבר אשר חטא ואשם: ובמוסרם יחתום. ואם לא ישכילו לדעת ע״י החלום ולא ישובו לה׳ אז יגמור ההודעה במה שישלח עליהם יסורים הראוים להם הדומים אל פשעיהם להשכיל מהם ולשוב לה׳ ואלה הם האמירה לגבוה וכמ״ש תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם (תהלים צ): להסיר. ר״ל מתחלה יגלה אוזן בחלום למען הסיר את האדם מן מעשה הגזירה כאשר ישוב לה׳ ולמען יהיה נכסה הגאוה מן האדם לבל יוסיף להתגאות עוד ולמרוד בה׳: יחשוך נפשו. ובזה ימנע נפשו מן הקבר וגם חייו יציל מעבור בחרב ר״ל גם בימי חייו ינצל מן היסורים: והוכח במכאוב. וכאשר הוכח במכאוב על כי לא השכיל בהודעת החלום ולא שב לה׳ ובא לו ההודעה השניה שנתייסר במכאוב לשכוב חולה על משכבו הנה מתחילה עדיין רוב עצמיו איתן וחזק כי אולי ישכיל במעט מן המכאוב: וזהמתו. ואם עדיין לא השכיל אזי תכבד החולי עד כי נפשו החיוני תמאס את הלחם: מאכל תאוה. תמאס אף מאכל ערב שכל אדם תאב לה: יכל בשרו. אז משמן בשרו ירזה ויכלה מן הראיה ר״ל תמהר לכלות כאלו יראה לעין כליון הבשר ואף עצמותיו יכותתו עם כי לא רואו לעין האדם כי מבפנים המה מ״מ כן היא באמת: ותקרב. וכאשר עדיין לא השכיל קרבה נפשו לבוא אל הקבר כי יסתכן מאד: וחיתו. נפשו החיונית קרבה לבוא על ידי שלוחי מלאך המות הממיתים את האדם: אם יש עליו. כאשר יהיה נדון אז בב״ד של מעלה אם ימצא עליו מלאך מלמד זכות ומליץ טוב להגיד על האדם יושר מה אשר עשה ואף אם המלאך הזה הוא אחד מן אלף כי תתקצ״ט מלמדים עליו חובה והוא לבדו מלמד זכות: ויחוננו. עכ״ז יחנן אותו המקום ויאמר אל המלאך המליץ פדה אותו מרדת שחת כי בהזכות והיושר ההיא מצאתי די פדיון נפשו עם כי רבו מלמדי החוב וכי היושר ההיא לגודל ורב יחשב ויכריע את הכל: רוטפש. ואז ירוטב בשומן ויתרבה בשרו יותר מימי נעוריו כי דרך האדם להיות אז רטוב וממולא בבשר: ישוב לימי עלומיו. בחוזק ובבריאות: יעתר. וכאשר יעתר אל אלוה וירצה אותו בתפלה וירא פניו להודות לפניו בתרועה על שגאל נפשו מן המות: וישב. ואז עוד ישיב לו המקום גמול צדקתו ולא ינכה בעבור מה אשר גאל נפשו מן המיתה: ישור. וכאשר יצעד וילך אצל מרבית אנשים ויתוודה ברבים ויאמר הנה חטאתי ועויתי את דרך הישר ולא אחזתי דרך השוה והישר ובעבור זה באה עלי המכאוב ולא על חנם: פדה נפשו. בהוידוי הזה פדה נפשו מעביר בשחת הקבר ונפשו החיוני תראה באור החיים ר״ל הצלת המות יחשב על מעשה הוידוי אבל לא ינוכה מה מצדקתו: הן כל אלה. כדברים האלה יפעל האל פעמים שלש עם האדם ר״ל כאשר ישוב ויחטא עד שלש פעמים יעורר לבו לתשובה בחלום ואם לא ישכיל יוכח במכאוב: להשיב. בכדי להשיב נפשו מן הקבר ולהיות עוד נפשו מאירה באור החיים הנצחיים בעוה״ב: הקשב איוב. כאומר הנה השבתי לך על מה שאמרת שלא יענה המקום לבני אדם כי לא כן הוא כי החלום והמכאוב הן הן אמריו והקשב עוד ושמע אלי ושתוק ואנכי אדבר להשיב על יתר דבריך: אם יש מלין. אם יש מה עמך להשיב על הדברים שכבר אמרתי השב עליהם ודבר כל אשר בלבבך כי כל חפצי להצדיק אותך וטוב לך לדבר כל מה שבלבבך על כולם אשיב להיישירך בדרך האמת והצדק כ״א תחדל מלדבר ותשמור הדברים בבטנך תשאר א״כ בדעת כוזבת ולא תצדק עוד: אם אין. אם אין בידך מה להשיב שמע אתה אלי והחרש ואלמדך חכמה ביתר הדברים (העולה מהמענה ההיא אשר אמר לאיוב הנני איש כמוך כאשר שאלת ואני אשיב לך במקום האל ועל מה שהתלונן איוב לומר מדוע לא יענה המקום לגלות לאיש פשעו ישיב לאמר לא כן הוא כי בחלום ידבר בו ויוכיחו במכאוב וזו היא האמיר׳ לגבוה ויספר עוד חסדי המקו׳ ואף יבטיחו להשי׳ עוד על יתר דבריו):

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך